תחבורה ציבורית בשבת בראי הגישור

הנושא הבוער של התחבורה הציבורית בשבת מגדיר ומגביר את הקיטוב בין דתיים חילונים, מסורתיים ועל כן מצריך בדחיפות מחשבה ושיח חדש אשר מצד אחד יפתור את הבעיה והשיח המתדרדר בנושא זה ומאידך לא ישאיר אף צד כפוי או אנוס. בדרך הגישור ניתן להערכתי לפתור זאת מהר מאוד.

 

בעיית התחבורה הציבורית בשבת היא בעיה מרכזית ונושא כואב ומפלג גם אם לא יחידי במערכת "דת ומדינה" של מדינת ישראל 2020 ובבחירות הבאות עלינו בפעם השלישית.

 

ניתן לראות כי גורמים פוליטיים שונים אף התחילו במסע תקשורתי בנושא דת ומדינה לאחרונה ולא בכדי. כל נושא של שנאה וקיטוב תופס כותרות תקשורתיות הרבה יותר מהר מכל כותרת חיובית ובונה.

 

הסטטוס קוו בנושא תחבורה ציבורית בשבת שהחל כבר בקום המדינה התבסס על יסודות הלכתיים לאורך כל השנים אך מבהיל היום יותר מתמיד רבים מהציבור החילוני שחושש מהשתלטות דתית-הלכתית על חופש הפרט שלהם והנחלת מדינת הלכה דה פקטו בתחומים נוספים בחיים הציבור.

 

ברצוני לנתח לכל האזרחים והנוגעים בדבר את עמדות הצדדים לעניות הבנתי בין אם זה משיחות של גורמים רבים מכל צדדי המפה הדתית-פוליטית והן משיח ער שאני מנהל בנדון ברשתות החברתיות. כל זה מביא אותי להבנה עמוקה של הבעיה לצד הצעה לפתרון המשבר ושיח השנאה שהחל להיערם כנגד דתיים/חרדים ולצד רצוני להביא להבאת פתרון מוסכם על כל הצדדים ואחדות בעם.  אציין שעד גיל 19 גדלתי בבית דתי והתחנכתי במוסדות הדתיים הציוניים עד שחזרתי בשאלה כך שאני מכיר את הדברים משני הצדדים והצלחתי אגב במשפחה לחיות ביחד ובשלום עם כל הצדדים חילונים ודתיים כאחד. (גם עם סבא מהשומר הצעיר וסבא דתי)

 

העמדה החילונית ליברלית:

חיה ותן לחיות- החילוני הממוצע אומר בפירוש אל תיכנס לי לדלת אמותיי ואל תגיד לי אם לנסוע בשבת או לא, תן לי להתנהל ע"פ חופש הפרט שלי ללא שום גבולות והוראות כפייתיות שנוגדות את אורח חיי. במידה ואתה הדתי מעוניין לשמור שבת אני אכבד את זה כל עוד לא תפגע בחופש שלי ובאורח חיי.

 

החילוני התל אביבי שהוא קצת פחות מכיל וקצת יותר אסרטיבי ועומד על דעתו אומר אם כי הייתי רוצה להיות דתי ולשמור שבת הייתי עושה זאת וכיוון שלא בחרתי בזאת על מדינת ישראל לזוז הצידה ולא לכפות עליי את אורחות חייהם של הציבור הדתי במדינה. זה שיש דתיים במדינה זו זכותם אבל אל תכפו עליי. על כן רבים מהם כבר ממש שונאים את הדתיים בגלל הכפייה לטענתם והגיעו למצב שאינם רואים בדתיים-חרדים את אחיהם היהודים כי אם נטע זר במדינה.

אין ספק כי החילוני הממוצע רוצה דווקא בשבת ללכת לים בלי לפשוט את הרגל בתשלום למוניות (בעיקר הצעירים שאין ברשותם רכב), לצאת למועדונים בליל שישי בלי להסתכל על המונה ב4 בבוקר , לשבת בבתי קפה עם חברים ולבלות ...והזמן הטוב ביותר לכך הוא יום השבת...יום של חופש מבחינתם..וים כמובן.

 

הם סבורים שקומץ דתיים משתלטים על המדינה ומנסים (דמוקרטית או לא) לכפות את ערכיהם הדתיים על כלל הציבור כאשר מבחינתם זו חוצפה ממדרגה ראשונה.

מתוכם אגב יש כאלו שדוגלים בכך (המסורתיים יותר אך לא רק ) שתהיה מדינה יהודית ויהיה למדינה ציביון יהודי כמדינה לעומת חלקים אחרים שעצם ההגדרה היהודית מעוררת בהם חלחלה של "גזענות" כנגד עמים אחרים ולכן המושג "יהודית" לא באמת מעניין אותם.

ניתן לומר אם כך שמרבית התושבים מסכימים שהמדינה כמדינה צריכה לשמור את השבת והמשרדים הממשלתיים לא ייפתחו בשבת לצד התחבורה הציבורית שכן צריכה להיות מותרת.

 

הצד של הדתיים:

הצד הדתי מתחלק לצד החרדי שנפשו מזדעקת ונחרדת אל מול חילול השבת שמבוצע ע"י המדינה כיוון שהוא קנאי לאלוהיו וסבור שזהו רצון האל ומי שמפר אותו ומחלל שבת פוגע בקודש הקודשים שלו דבר שלחילוני הממוצע (שאינו מקיים יחסי קרבה עם אלוהים) אין הדבר מובן כלל ועיקר אך מסתבר שלכל אורך תקופת ההיסטוריה היו קנאים של דתות שלצערי הותירו מיליונים של חללים שנרצחו על טהרת הקנאות.

 

כמובן שלגבי המסורתיים שעם הדורות קצת מתרחקים מהדת עדיין יש כבוד רב ליום השבת גם אם לא שומרים עליו בפן הפרטי. (מדליקים נרות, עושים קידוש ולעיתים גל הולכים בשישי לבית הכנסת)

 

הצד הדתי ציוני מתון יותר בתפישותיו ופחות נחרד מעצם חילול השבת של החילוני אך עדיין סבור כי יום השבת הוא יום קודש לכלל עם ישראל וכי מעצם היותנו מוגדרים כמדינה יהודית על המדינה לא להפעיל תחבורה ציבורית בשבת לרבות שמירה על כלל מוסדותיה. לשיטתם מי שמעוניין בביתו שיעשה ככל העולה על רוחו ושיסע בשבת. גם הצד הזה לא מתייחס או מוצא פתרון למצוקת החילוני ובעצם גורם לכפייה ושנאה מהצד החילוני כי לא נותן לו מזור למצוקותיו.

לאחר שסקרתי פחות או יותר את שתי העמדות אנסה להסביר מדוע יש כעס רב ואף שנאה של חלקים גדולים בציבור החילוני כנגד הדתי על נושא התחבורה הציבורית בשבת(ואולי בכלל)

 

אני סבור שהציבור החילוני מרגיש בתוכו כי הציבור הדתי כופה עליו את אורח חייו שהוא אינו מעוניין בהם וכתוצאה מכך הוא מרגיש שמקטינים אותו ומזלזלים בו. ציבור זה לא מעוניין כי דת ומדינה יגורו בכפיה אחת.

החילונים דוגלים ב"חיה ותן לחיות" ומבחינתם מי שלא נותן לך חופש מוחלט בלי שום גדרות וסייגים הוא כופה, מציק ולכן אני שונא אותו.

 

ל"מדורה" הזו יש כמובן להוסיף את השמינים הבאים של אלא מסייעים לשיח הכללי בענייני דת ומדינה: כשרות רבנות, , נישואין, גירושין, הלכות שונות שנראות מוזרות והכנסת תכנים דתיים לבתי הספר, לצבא ובכלל.

 

הדתיים לעומת זאת מסתכלים על החילונים כפורקי עול, כחסרי ערכים, כאנשים תלושים שלא מחוברים לשום דבר ערכי ובעצם משמידים את המדינה "היהודית" שלשם כך הקימו ובאו לארץ.

כמובן שמהצד השני החילוני המצוי יגיד שהדתיים הורסים לו את המדינה הדמוקרטית שהוא ואבות אבותיו בנו עליה?

 

הסתבכתם? קצת סבלנות!

 

כאשר אנו מנסים להביא לפתרון גישורי אשר יעשה טוב לכל הצדדים מבלי שאף צד ורגיש שהוא וויתר או התפשר על משהו צריך המגשר להיות מאוד יצירתי על כן חשבתי עבורכם על מספר פתרונות ליציאה מהתסבוכת.

 

על מנת להבין את הצעתי לפתרון אני מעביר כאן שני מסרים לשני הצדדים כדלהלן:

 

המסר לדתיים:

אתם חייבים לצאת מהקיבעון המחשבתי שלכם ולהבין כי בכפייה לא תשיגו לאורך זמן שום דבר אלא רק התנגדות ושנאה. גם אם פוליטית היום אתם חזקים ברגע שהממשלה אם תורכב הפעם הזו או בעתיד אחרת הכל יחזור כבומרנג...האם תרצו שינהגו בכם בכפייה? האם אתם מוכנים לזה? או מעדיפים להגיע אפילו לפשרה בנושא שלא תפגע בכם אבל תיתן אופק ונחת גם לצד השני? אתם הרי יודעים שכל ישראל אחים אז תנהגו בחילונים כאחים גלו סובלנות.

ועוד דבר, ברית מילה היא מצווה מהתורה ואין חוק במדינת ישראל שכופה ברית מילה ועדיין 99% מהציבור החילוני מקיים אותה ללא כפייה ולא חוק...כמובן שיש חגים והלכות נוספות שמרבית הציבור מקיים גם ללא חוק ואם אתם מחפשים "לקרב" את הציבור ניתן לעשות זאת רק "באהבה", בכבוד, להראות שהדת לא קיצונית וקנאית שאנשים רבים יברחו ממנה אלא גורם מקרב ואוהב. אתם הרי מעוניינים בכך לא ? הנה ההזדמנות..אם לא תבינו זאת "תשפכו את התינוק עם המים" ותפסידו את כל הקופה.

 

המסר לציבור החילוני:

עליכם להבין שתפישת העולם של הדתי מורכבת מכך שיש תמיד מישהו מעליו והוא יותר חשוב ממנו ,מגופו וממשפחתו וזה אלוהים...ברגע שיש את רצון האל כולם מתכופפים ומשתחווים לפניו... מבחינת הדתיים המדינה היחידה היא המדינה היהודית שאלוהים נתן לנו כעם ועל כן יש לנו מחויבות לעשות כפי שהבורא אמר לנו.

הנקודה השנייה היא תהיו מכילים קצת ותקבלו את השונה... זה נראה לכם הזוי...מוזר...מפגר?...אז מה? גם אתם עושים דברים שנראים לצד השני אותו דבר והם גם צריכים לקבל אותכם. שימו את זה טוב טוב בראש...

היום אולי אתם רבים אבל עוד 20 שנה יהיו פה הרבה יותר דתיים מחילונים ולכן טוב תעשו אם תגיעו להבנות משותפות על מנת שלא יכפו עליכם דברים שאינכם אוהבים משיקולים ולחץ פוליטי נכון?

תזכרו גם שאבות אבותיכם כולם היו פעם דתיים וישנם מספיק משפחות שיש דתיים וחילונים באותה משפחה אשר מצליחים להסתדר ביחד ולא רצים לבתי משפט על כל דבר...ולמה? כי כשיש אהבה, הבנה והכלה ולא שיפוטיות מול השונה הכל נראה אחרת....

 

הצעתי לפתרון ודעתי האישית:

 

מבחינתי אין ספק כי נושא התחבורה הציבורית בשבת הוא נושא סוציאלי ממדרגה ראשונה ורק מן הטעם הזה אני סבור כי יש למצוא פתרון לצעירים ולכל מי שאין ידו משגת לנסוע ברכב או במונית ולתת לו פתרון חלופי. אני גם סבור שתמיד ניתן להקים מערך תחבורה פרטי ולכן כבר מזמן היו צריכים לעשות זאת.

 

מאידך אני סבור כי מסורת זה דבר חיובי והשבת זה משהו שדווקא יוצר שוויון ואחדות ומסייע לכולם דתיים וחילונים ואפרט מדוע:

עבודה בשבת-כיום יש חוק שאוסר עבודה בשבת אך תארו לכם שמחר לא יהיה חוק כזה ולכן תהיה עדיפות לעובדים שאינם שומרי שבת לעומת אלו ששומרים...והנה קיבלתם אפלייה בצד השני...

ממשלה עובדת בשבת- האם הייתם רוצים שמשרדי הממשלה היו פתוחים בשבת? הדבר היה מפלה את אלו ששומרים שבת...

יום שבתון- אם הכל יהיה מותר בשבת כל העם ימצא את עצמו עובד בשבת במקום לבלות , ללכת לים ולשבת במסעדות ובתי קפה....כיוון שאם אין ערך לשבת (והכל מותר בו) אז מדוע שלא יהיה יום עבודה רגיל על כלל המשמעויות שלו?...אם הסכר ייפתח באופן מלא לא תהיה בעצם שבת כי לא יהיה לה ערך ואז גם הציבור החילוני ייפגע מזה שלא יהיה לו יום מנוחה.

על כן  אני סבור שצריכים שני הצדדים לשבת ולהבין כי מצד אחד חייבים למצוא פתרון לציבור החילוני בשבת כאשר אפשר נויתן להפעיל קווים פרטיים בצורה "מוגבלת" ובאזורים "מוגבלים" ובכל מצד אחד לא להפר את ציביון המדינה כמדינה "יהודית" ולשמור את אופי השבת בארץ כך שגם הדתיים ירגישו שהמדינה כמדינה היא יהודית וערך השבת נשמר ומצד שני מתן פתרון תחבורתי לציבור החילוני זקוק לכך.

 

כמובן שהתנאים הסופיים של המשא ומתן הזה יבשילו סופית וייחתמו רק בחדר הישיבות אך הסטיות יהיו קטנות ביותר לדעתי וזוהי הנוסחה המנצחת לטובת כל הצדדים.

 

כל צד שלא ינסה לשים את המשקפיים של הצד השני בעיניו וימשיך לראות רק את הצד שלו ותפישת עולמו יגיע למצב הרבה יותר גרוע כאשר הצד השני יחפש כל דרך לפגוע בו, להצר את צעדיו, לשנוא ולהביא לקיטו והשנאה שמחלחלים גם היום.

 

לחילופין, לא ירחק היום שבו המושג "שתי מדינות לשני עמים" שנאמר על הפלסטינאים יוחל קודם כל על היהודים מדינה חילונית לצד מדינה דתית. החיסרון אגב יהיה גדול עשרות מונים על היתרון.

אם מישהו לא הבין זאת עד היום האוייב הכי גדול של מדינת ישראל זה אנחנו מול עצמינו.

 

רק אחדות!

 

 

משה אייל-מנכ"ל

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת EMY ומומחה למצבי משבר בעסקים www.emy.co.il,  כמו כן בורר, מגשר,מומחה לשיווק, כלכלה ומשפטים ולפתרון בעיות מורכבות ומצבי משבר והבעלים של אתר העסקים של ישראל "עסק טוב" www.esektov.co.il    ושל "המוסד לבוררות עסקית-"עסק טוב" ו"משה אייל מתגרשים בגישור" בפייסבוק.