שיימינג על שופטי בית המשפט למשפחה

 

תופעת השיימינג על שופטי בתי המשפט למשפחה כבר מזמן לא תופעה נקודתית אלא יותר נחשבת למבול בלתי נפסק ביום גשום וקר. לפעולות אלו מתווספות כמובן גם משמרות מחאה עם מגפונים מול בתיהם של השופטים ואפילו הצקה וביוש ילדיהם.

1.1.16, משה אייל-מגשר משפחה

תופעת השיימינג על שופטי בתי המשפט למשפחה עלתה ביתר שאת בכנס לדיני משפחה בחסות לשכת עורכי הדין אשר התקיים באילת במלון דן בסוף חודש דצמבר בשנת 2015. (ואשר השתתפתי בו )

המבט על פניהם של השופטים היה כבוי עת דיברו על נושא השיימינג וניכר היה כי עננה שחורה וקשה מרחפת על ראשיהם. בכל אותה שיחת פאנל שהתקיימה חיפשו השופטים בנרות פתרון לבעיית השיימינג כנגדם.

הצעתו של עו"ד יוסי מנדלסון אשר הנחה את הפאנל בצורה מדהימה ומקצועית כי כאילו הנהלת בתי המשפט צריכה לטפל בבעיה בכל העוצמה לפי סדר הדין הפלילי נענתה כי כבר 3 שנים לפחות יודעת ההנהלה את הבעיה אך לדאבון השופטים לא פועלת נחרצות בעניין.

גילגול קצר בגוגל מגלה לך עולם בלתי נתפס של השמצות קשות מול שופטי בתי המשפט למשפחה.

תיאורים מיניים, ציוריים, קשים עד כדי פורנוגרפיה ממש והשמצות ברף התחתון ביותר נהיו חלק מהשיח הציבורי נגד שופטי בתי המשפט למשפחה.

מדוע יש כעס גדול?

מטבע הדברים בבית המשפט למשפחה חורצים גורלות ודנים בדיני נפשות ומשום כך ההחלטות ופסקי הדין חותכים בבשר החי של מתדיינים רבים.

אבל האזרחים שהם מתדיינים הם לא סתם מתדיינים ...הם אבות ואמהות לילדים שלהם, הם סבים וסבתות לנכדים, הם גרושים וגרושות אשר גם כך נקרעו נפשית וכלכלית בגירושין והתגלגלו לפתחו של בית המשפט במקרים רבים גם בעל כורחם.

לכך יש להוסיף את כל נושא האימוץ, האומנה וסיפורים קורעי לב על הוצאת ילדים מביתם ומלחמות אל מול רשויות הרווחה אשר בד"כ בית המשפט מהווה חותמת גומי עבורם כיוון שמטבע הדברים בית המשפט סומך עליהם שהם יבצעו את עבודתם ללא משוא פנים, בצורה מקצועית וחמלתית.

לצערי בנושא זה ישנם עובדים סוציאליים נהדרים וישנם כאלה שאינם מבינים את הסיטואציות השונות וכבר ראיתי במו עיניי תסקירים שעובד סוציאלי מדווח לבית המשפט דיווח לא נכון הגיונית ומתאר מצב רגשי של ילד בעוד ע"פ הנתונים העובדתיים שדיווח המסקנה של כל בר דעת היא כי המצב הפוך לחלוטין.

על כן נקודה זו בה חיי ילדים הופכים כחיים על רולטה לא ניתן להישאר אדיש ואף משפחה אינה יכולה להישאר אדישה אל מול מצבים מסוג אלה.

מדוע המתדיינים לא מערערים?

מדינת ישראל הקימה ערכאות ערעור בכל בית משפט לרבות בבית המשפט למשפחה,אך מה שאינה ציינה זה שהאזרח אמור להיות עשיר כיוון שעלות הפיקדון נעה בין 10-20 אש"ח לתיק ולכך יש להוסיף שכ"ט עורך דין בסך 15-20 אש"ח לפחות.

יש לזכור כי ערכאת עירעור מגיעה לאחר כשלון בבית המשפט קמא שגם שם הוצאו עשרות אלפי ₪.

מטבע הדברים משפחות קשות יום או אפילו רגילות מתקשות עד מאוד לגייס סכומי כסף גבוהים ולא הגיוניים עד אשר מגיעים לחרפת רעב ולפשיטת רגל.

בעיית הערכאות אגב הינה בעיה רוחבית בכלל מערכת בתי המשפט ואני מנסה לטפל בה.

כיצד לפתור את בעיית השיימינג?

מטבע הדברים אנשים רבים כועסים ומיואשים ממערכת בתי המשפט למשפחה וסובלים סבל רב כפי שנכתב לפני.

איני מכיר אף הורה אשר לצורך הדוגמא היה סבור כי ילדו נלקח ממנו לפנימייה או מוסד  או אימוץ שלא כדין לדעתו ויישב בשקט.

סנקציה כלכלית או פלילית לא באמת תפתור את הבעיה או לפחות אינה אמורה להיות מטופלת כך לטעמי.

אני מציע לשופטי המשפחה ולהנהלת בתי המשפט ליצור מסלול ייחודי עוקף ערעור אשר ייתן מזור למשפחות והורים רבים מתוקף בית המשפט למשפחה שהינו בית המשפט שונה וטיפולי.

לא ייתכן כי פרוצדורות וטכניות יחסמו את דרכם של משפחות אשר נקרעות עם עצמם.

אני קורא להנהלת בתי המשפט להשתמש בשירותי גישור על מנת לנסות ולגשר בין הצדדים וזאת כדי להביא מזור ומרגוע למשפחות המתדיינים ומנוחה לשופטים.

לעניות דעתי לא יהיה סיכוי להנהלת בתי המשפט לעצור את הכאב של אף אחד שמרגיש שנעשה לו עוול ועל כן יפה שעה אחת קודם.

משה אייל

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת EMY ומומחה למצבי משבר בעסקים www.emygroup.com,  כמו כן בורר, מגשר,מומחה לשיווק, כלכלה ומשפטים ולפתרון בעיות מורכבות. והבעלים של אתר ההשקעות של ישראל "עסק טוב" www.esektov.co.il    ושל "המוסד לבוררות עסקית-"עסק טוב" www.borer.biz